אפיקונדיליטיס (Epicondylitis)- מרפק טניס ומרפק גולף
מחלות ניווניות שפוגעות בגידים באזור המרפק נגרמות כתוצאה ממאמץ יתר בהפעלת השרירים באמה. האפיקונדיליטיס הלטרלית (Tennis Elbow) נגרמת משימוש יתר בשרירים המיישרים של שורש כף היד והאצבעות. האפיקונדיליטיס המדיאלית (Golfer Elbow) נגרמת משימוש יתר במכופפי שורש כף היד והאצבעות.
התהליך הפתולוגי שגורם לאפיקונדיליטיס מקורו באזור קטן של שינוי ניווני ((Nidus ברקמת הגיד המשותף של השרירים המיישרים או המכופפים באזור הסמוך לאפיקונדיל המדיאלי או הלטרלי של העצם הזרוע הרחיקנית ( תמונה 5).
תמונה 5: מראה היסטולוגי של הנידוס במקור המשותף של השרירים המיישרים של שרש כף היד. ניתן לראות רקמה מיקסואידית סביב כלי דם “angiofibroblastic) hyperplasia” ). נידוס זה נחשב כמקור לכאבים במרפק טניס.
היארעות באוכלוסיה הכללית של האפיקונדיליטיס הלטרלית גבוהה פי 10 מהיארעות של האפיקונדיליטיס המדיאלית.
היארעות באוכלוסיה הכללית של האפיקונדיליטיס הלטרלית גבוהה פי 10 מהיארעות של האפיקונדיליטיס המדיאלית.
תמונה 5
סימפטומים
החולים עם אפיקונדיליטיס סובלים מכאב במרפק ובאמה . הכאב גובר בהפעלת כף היד.
אבחנה:
האבחון נעשה בשני המקרים בבדיקה גופנית הכוללת זיהוי של רגישות מקומית נקודתית באזור האפיקונדיל הלטרלי או המדיאלי וע"י מבחן פרובוקטיבי של הגברת הכאב תוך כדי בצוע כפוף גבי או כפי של שורש כף היד כנגד התנגדות לזיהוי האפיקונדיליטיס הלטרלית או המדיאלית בהתאמה. את הנידוס ניתן לגלות גם ע"י בדיקה אולטראסאונד (תמונה 6) או MRI המכוונים לאפיקונדיל אך בדרך כלל בדיקות דימות אינן נחוצות, אלא אם מדובר בתמונה קלינית בלתי אופיינית.
תמונה 6: מראה הנידוס של האפיקונדילחיטיס הלטרלית בבדיקה על קולית
חשוב לציין שמצבים פתולוגיים באספקט הלטרלי של המרפק , כמו למשל נמק אווסקולרי של קפיטלום או לכידה של העצב הרדיאלי, ובאספקט המדיאלי, כמו למשל לכידה של העצב האולנרי, יכולים לעתים לדמות לתמונה קלינית של אפיקונדיליטיס ויש לבררם באותם מצבים של כאב כרוני, שלא מגיב לטיפול המכוון לאפיקונדיליטיס.
תמונה 6
גישות טיפוליות
הטיפול בשתי המחלות מכוון למנוע מתיחה מוגברת של הגיד המשותף. לכן מומלצת מנוחה של היד הפגועה, הימנעות מתנועות אקטיביות של כפוף גבי או כפוף כפי של שורש כף היד בהתאם לאפיקונדיליטיס הנדונה עם הימנעות מתנועות סיבוביות (הפרוסופינציה) נגד התנגדות . הרכבת רצועה תומכת באמה הקריבנית עוזרת גם כן מכיוון שהיא פועלת להפחית את כוח משיכת השרירים באמה על הגיד המשותף. מומלץ גם טיפול פיזיותרפי אשר כולל חימום ואולטרא סאונד מקומי לאזור האמה הקריבנית , משחות נגד כאב, נוגדי כאב שאינם סטרואידים וזריקות סטרואידיות מקומיות. בדרך כלל מקובל לתת עד שלוש זריקות סטרואידים מקומיות במשך 3-6 חודשים של התמשכות המחלה אשר יכולות להקל באופן מידי על הכאב ולמשך מספר חודשים.
תמונה 7
